ילדת בשעה טובה.
הורדת את כל משקל ההריון, ובכל זאת – הבטן לא חזרה למצבה הקודם. הבטן מדולדלת, לעיתים קרובות עם סימני קריעה ומתיחה, עודפי עור משמעותיים ואת רואה כל גרגר אפונה שאת אוכלת. כולם מברכים אותך במזל טוב על ההריון החדש, כל כך מוקדם אחרי הלידה הקודמת או ששואלים האם עדין לא ילדת . . . למה את לא מרזה . . .
החברות שלך נכנסות בקלות לג'ינסים מלפני ההריון ואת . . . כל מה שאת רוצה זה להתחבא מתחת לחולצות רחבות, המסתירות את הבטן הגדולה, טייטסים שלא ילחצו ולא יגרמו לעודפים ללחוץ החוצה ותחושה של "למה דוקא לי זה קורה", למרות שאולי את מתאמנת ועושה המוני כפיפות בטן, עושה ריצות או הליכות. את שומרת על תזונה נכונה, שאומנם מצמצמת מעט את ההיקפים, אבל הבטן – במקומה עומדת. יותר נכון...
את יודעת שיש פה משהו אחר. ואף אחד לא יודע לומר לך מה זה. אז זהו. לבטן שנישארת אחרי ההריון וכל כך מרגיזה ומתסכלת אותך יש בדרך כלל סיבה טובה. .) Diastasis Rectiקוראים לזה היפרדות בטנית. אולי שמעת על זה כדיאסטזיס רקטי (
אז מה זו היפרדות בטנית ולמה הבטן שלך עכשיו גדולה? בתקופת ההריון הבטן מתמלאת עד אפס מקום על ידי העובר, מי השפיר ושריר הרחם עצמו – שגדל גם הוא במהלך תישעה חודשים. כדי שהגוף יוכל להכיל את ההריון, החלק הקידמי של שרירי הבטן נמתח מאוד, וכך גם ריקמת החיבור שמחברת את שרירי הבטן. בדרך כלל כשאנחנו מדברות על חיזוק שרירי הבטן, אנחנו ישר חושבות על "כפיפות בטן" (עליות משכיבה לישיבה) או חיזוק של השרירים האלכסוניים (כל תרגילי ה"מרפק לברך נגדית") אבל אף פעם לא דיברו איתנו על החיזוק של השריר המחטב והחשוב באמת. השריר הפנימי, הרחב הבטני
כתוצאה מזה, רוב הנשים מגיעות להריון כשהשריר הזה רפוי, ואם תוסיפו על זה את המתיחה החזקה – נקבל בטן גדולה, שלא חוזרת לעצמה בתום הלידה. אפשר לדמות את המצב הזה כמו קפיץ שנמתח מעבר ליכולתו הטיבעית ולא חוזר להיות גמיש וחזק כמו קודם, או כמו בלון שנופח מאוד, וניראה ניפלא כשהיה מלא, אך עכשיו הוא רפוי וניראה "לא משהו". רוב הנשים יחוו היפרדות בטנית ברמה כזו או אחרת במהלך ההריון, וכרבע מהן יסבלו מזה גם שנים לאחר מכן, אם לא יטפלו בהקדם (אפשר להתחיל לחזור להפעיל את הבטן בצורה נכונה כעשרים וארבע שעות אחרי הלידה, גם אם היא קיסרית).